מינימליזם ואקולוגיה - משיקים או מתנגשים?
בשנים האחרונות, צללתי לתוך שני עולמות קסומים, מרתקים ומשני חיים: עולמות האקולוגיה והמינימליזם.
העסק שלי כמו גם חיי היומיום שלי, עוסקים בשניהם. לפעמים באופן נפרד ולפעמים במקביל.
בפוסט זה אתייחס לחיבור שיכול להתקיים בין עולם המינימליזם לבין עולם אקולוגיה וגם לסתירה שעשויה להיות בין השניים. לשם ההסבר, אתייחס לשני אנשים שונים שאקרא להם: "המינימליסט" ו"האקולוגיסט".
אז איפה זה משיק?
בשני העולמות המדוברים, יש מתן כבוד וערך לחפצים.
המינימליסט ישאיר ברשותו את החפצים שמשרתים אותו וכאלה שהוא פשוט אוהב.
הוא ימצא לכל חפץ מקום ספציפי. ישתמש בחפציו בכבוד ויהנה מהם (גם בסרוויס של האורחים, כן. שימו אותו בשימוש).
אם נסתכל על החפצים דרך העיניים של האקולוגיסט, הוא יקח בחשבון שכל חפץ, על מנת לייצר אותו, נדרשים חומרי גלם, אנרגיה ומשאבים, כוח עבודה ,שינוע ועוד. לכן הוא יעריך את החפצים אשר ברשותו. יעדיף חפצים רב פעמיים על חד פעמיים, וישמור על מה שיש לו בכדי שיחזיק זמן רב.
נקודת השקה שנייה היא צמצום הצריכה.
המינימליסט ינסה להימנע מלקנות עוד חפצים, אלא אם מדובר במשהו שבאמת הוא צריך או שייתן לו ערך אמיתי. וזאת במטרה לא להכניס לביתו ואל חייו חפצים מיותרים שאין לו צורך ממשי בהם.
האקולוגיסט יימנע גם כן מלרכוש חפצים, אלא אם ממש צריך אותם. ובמקרה כזה, ינסה לרוב להשיגם מיד שנייה.
זאת בכדי לא לקנות חדש ובכך לייצר ביקוש לעוד חפצים, לעוד חומרי גלם, משאבים, אנרגיה וכו'.
בנוסף, כל חפץ ,סופו להגיע לפח. ומהפח יגיע להטמנה.
הפסולת המוטמנת מהווה מפגע גם מבחינת תפיסת שטח וגם מבחינת זיהום קרקעות, מים ואוויר.
לכן יעדיף האקולוגיסט לא לקנות עוד חפצים שאין לו צורך אמיתי בהם ושיגיעו בסופו של דבר להטמנה.
נקודת השקה שלישית היא עיקרון הסירוב.
מכירים את כל המתנות החינמיות כגון בקבוקי המים עם שם חדר הכושר או העטים עם הלוגו של רואה החשבון ?
אז כזה.
גם האקולוגיסט וגם המינימליסט יסרבו לרוב למתנות או לחפצים פירסומיים כגון עטים, יומני שנה, כרטיסי ביקור ועוד.
אחד יעדיף לא לצרוך עוד חפץ שהושקעה בו אנרגייה בייצור ותידרש עוד השקעת אנרגייה בטיפול לאחר השלכתו לפח, ואחר יעדיף לא לקבל חפצים שאין לו באמת צורך אמיתי בהם.
גם מתנות באופן כללי, אם זה בחגים או ימי הולדת, שני חברינו יעדיפו להמנע מהן ויעדיפו חוויה או אטרקציה על פני חפץ.
נקודת ההשקה האחרונה היא להשתמש במה שיש.
לא לחשוב באופן אוטומטי על לקנות כל דבר שרוצים או צריכים.
לפעמים זה דורש מאיתנו להיות יצירתיים. וזה נהדר,לא?
שימוש חוזר היא דרך מעולה להשתמש במה שכבר יש לנו בבית (כדוגמת מתן ריבה או עוגיות הום מייד בצנצנות שכבר יש לנו בבית).
אז אפשר לרגע לחשוב שאקולוגיה ומינימליזם הולכים נהדר יחד.
אז זהו, שלא תמיד.
לפעמים אלו עולמות שיכולים ממש להתנגש אחד בשני.
דוגמא ראשונה להתנגשות כזו קשורה לתחום היד שנייה ושוקי הקח-תן.
האקולוגיסט יחגוג במקומות כאלה. הוא ישמח לאמץ חפצים שכבר קיימים במקום לקנות חדשים. ולפעמים הוא עלול לקחת חפצים שאין לו ממש צורך בהם כי ,היי, זה חינם, או כמעט חינם.
אני בעצמי חטאתי כמה פעמים בלקחת בגדים במסיבת החלפות שאחר כך לא השתמשתי בהם..
המינימליסט לעומתו, ישתדל שלא לקחת חפצים מיותרים, גם אם הם בחינם.
דוגמא שנייה מתייחסת לחפצים שהוחלט לנפות מהבית.
מה עושה המינימליסט עם כל מה שהוא מחליט לנפות מביתו?
עבורו הכי טוב זה לזרוק לפח וזהו.
שלא יקרה מצב שהחפצים שהוא כבר החליט לשחרר, נשארים להסתובב אצלו בבית עד הרגע שיצליח למסור או למכור הכל..
וכמובן שהאקולוגיסט יעדיף לנסות ולצמצם את ההשלכה לזבל למינימום. על נזקי ההטמנה כבר דיברנו פה.
וכך האקולוגיסט עשוי למצוא עצמו עם חפצים שכבר החליט לנפות ולשחרר מביתו, אבל הם עוד לא נאספו על ידי מי שאמר שרוצה אותם או שעוד לא הועברו ליעדם החדש.
אצלנו זה קורה לא מעט.ועבורי זו ההתנגשות הכי משמעותית בין שני העולמות הכה אהובים עליי.
דוגמא שלישית להתנגשות בין שני העולמות תהיה בהתייחסות לחפצים שאין להם צורך כיום אבל אולי בהמשך יהיה להם צורך.
האקולוגיסט יעדיף לשמור צנצנות זכוכית ליום בו יכין ריבה, או בגדים של הילד הבכור שיהיו טובים בעוד שנתיים לילד הצעיר ועוד.
המינימליסט לרוב יעדיף להיפטר מכל מה שלא משרת אותו היום, גם אם יצטרך להשיג בעתיד את אותם חפצים שניפה, אפילו אם זה אומר לקנות חדש.
אני משתדלת לנסות ולקחת מכל אחד מהעולמות האלה מה שמתאים לי.
האמת שאני מחשיבה את עצמי יותר "אקולוגיסטית" מ"מינימליסטית", לכן אם יש עקרונות מתנגשים, לרוב השיקולים של שמירה על הסביבה יהיו המכריעים עבורי.
אשמח לשמוע: איך זה אצלכם?