כשמינימליזם פוגש אנשים שאוהבים ליצור- ליווי לקראת מעבר דירה

המון ציוד יצירה כשאין זמן ליצור

השבוע הגעתי לבית של משפחה מתוקה במיוחד. אמא,אבא,ילדונת בת 4 ותינוק בן שנה וחצי.

הגעתי אליהם כמה ימים לפני מעבר דירה.

הם ביקשו ממני לעזור להם לעשות מיון בחפצים לפני המעבר, במטרה שמה שיעבור איתם לבית החדש, אלו יהיו החפצים שבאמת הם צריכים ונמצאים בשימוש.

ביקשתי מהאמא, נקרא לה י' :), שתחשוב על כל הקטגוריות שיש בביתם (בגדים שלה, בגדים של הילדים, צעצועים, ציוד מטבח וכו') ותדרג לפי רמת קושי. רציתי להבין מהי הקטגוריה שהכי קשה לה לגשת אליה ואיתה להתחיל.

היא בחרה את מגירות ה:  "חומרי היצירה וציוד ליצירה".

מסתבר ששני בני הזוג יצירתיים בטירוף. שניהם אוהבים מאוד ליצור בחומרים שונים ומגוונים. וגם אוהבים ליצור עם הילדים ולצלול עימם לעולמות של יצירה, צבעים וחומרים.

בנוסף, מדובר בזוג סופר אקולוגי! לכל דבר הם מוצאים שימוש חוזר ומשתדלים לא להשליך דברים לפח.

 ולכן חלקי נייר, קרטון, פלסטיק ובד מיותרים , נכנסו למגירות היצירה המדוברות.

מה שיצר עומס די גדול מצד אחד ומצד שני קושי גדול למיין ולהיפרד מחפצים, כי מבחינתם לכל דבר יכול להיות שימוש בעתיד..

שוחחנו קצת על מה זה יצירה בשבילם. שאלתי עד כמה מצליחים ליצור היום עם שני ילדים קטנים ומה התחושות שעולות עם העובדה שהרצוי והמצוי לאו דווקא מתואמים כאן. 

ערימות של ציוד יצירה, רצון עז ליצור, וחוסר יכולת להגיע לזה ביום יום יכולים ליצור תחושות תסכול, אכזבה, תחושת כשלון או החמצה. אך לא במקרה של המשפחה הזו. 

מהמעט שהספקתי להכיר, בני הזוג האלה הם אופטימיים במיוחד. ובהמשך השיחה על חומרי היצירה , הם אמרו שזה לא מעורר בהם תחושות לא נעימות ולכן חשוב להם להעביר לבית החדש את שלל המגוון שברשותם.

הם עברו על פיסות הבד,חתיכות הבריסטולים , הקרטונים והקופסאות הריקות (שמתכננים לצבוע ולתת בהן מתנות) והחליטו ממה להיפרד.

היו גם המון טושים, עטים, צבעי פנדה,עפרונות, מהדקים וכו'. 

שם הם הצליחו לעשות מיון רציני והניחו בקופסת "למסירה" הרבה ציוד שלא משמש אותם. הם דייקו בעניין מהם החומרים שנעים להם להשתמש בהם (למשל צבעי פנדה) ומהם אלו שלא (קראיונס). 

כל העטים והטושים שלא עובדים, הושלכו לפח.

גבולות 

ביקשתי מהם שבבית החדש יקציבו לקטגוריית "חומרי יצירה וציוד ליצירה" מקום מוגדר (מדף גדול/ שתי מגירות/ כוננית) וישתדלו לא לחרוג מהגבול הזה.

גבולות נותנים לנו מסגרת של מקום שאנחנו רוצים להקציב לקטגוריה או תת קטגוריה מסויימת.

הדוגמא הכי קלאסית להשמת הגבול הזה היא מגירה אחת קטנה במטבח למגבות מטבח .

אם המגירה לא נסגרת, סימן שצריך להיפרד ממגבת או שתיים.

ובמקרה כאן, אם בני הזוג יקבלו/ יקנו  חומרי יצירה חדשים, הם יצטרכו להיפרד ממשהו ישן כדי לאפשר מקום לציוד החדש,  ולשמור על הגבול שהציבו לעצמם.

יאמר לזכותם שעל אף הקושי להתמודד עם קטגוריית ה"יצירה" בביתם, הם עשו זאת בגבורה!

הם הצליחו לצמצם את ציוד היצירה עימו יעברו לבית החדש ונפרדו בערך מרבע מהכמות, שזה יפה ממש!

במקביל, הם הבינו כמה דברים על עצמם אל מול נושא היצירה, היצירתיות, הרצוי והמצוי , ומה חשוב להם בהתייחס לנושא הזה. 

עוד מקום בבית שהלחיץ את י' היה מחסן שרות קטן שצמוד למטבח.

נכנסנו לשם שתינו, עשינו מיון וסידור והסתבר לה שהשד לא נורא כל כך..

גם שם נדהמתי לגלות עד כמה הם שומרים הכל ונמנעים מלזרוק בכדי לעשות שימוש חוזר: את כל השקיות פלסטיק או בד שמגיעים לביתם הם מקפלים בקפידה ומשתמשים בהם בהמשך. השקיות פלסטיק משמשות אותם כשקיות לפח, כמו גם שקיות הבד הקרועות.

סידרנו את כל השקיות יחד, את כל הכבלים באותה קופסא (איך בכל בית יש מלאאא כבלים מאוחסנים שלא מעיזים לזרוק אבל לא משתמשים בהם?? ) , ציוד לאופניים שאין להם צורך בו יותר הושם למסירה, כלים חד פעמיים שהגיעו אליהם לפני שנים והם לא משתמשים בהם, יועברו למישהו שכן משתמש.

משלוחי אוכל מהסבתות

גם במטבח עשינו מיון רציני. י', כאמור אקולוגית מצטיינת, שמרה כמויות אדירות של קופסאות פלסטיק כדי לעשות בהם שימוש חוזר. היא הסכימה לזרוק את כל המיכלים מהפלסטיק הרך אל הפח הכתום ונשארה רק עם הקופסאות מהפלסטיק הקשיח, בהם היא משתמשת בצורת משלוחי אוכל מהסבתות:)

חלק גדול מהצנצנות שהם שומרים לשימוש חוזר, הועברו למיחזור זכוכית. 

צנצנות זכוכית זה משהו שתמיד יש בשפע ותמיד מגיע הביתה בצורת סילאן, שקדיה או דבש. אז בהחלט אפשר לשחרר את העודפים למיחזור.

זיהיתי מגירה שלמה של בקבוקים וציוד לשאיבת חלב וכששאלתי האם עוד נמצא בשימוש, היא מיד לקחה את הנייד, צילמה והעלתה את התמונה לקבוצת מסירה מקומית.

אהבתי את היעילות!

את כוננית התרופות כמובן גם מיינו. כל התרופות שלא בתוקף, הועברו לקופת החולים למקום הייעודי להן.

בקטגוריית המשחקים, הם עשו מיון לא מזמן כשהשתתפו בשוק קח תן שכונתי והביאו לשם משחקים שאין להם יותר צורך. לא הספקנו לעשות שם מיון נוסף במסגרת השעות שעמדו לרשותנו. אבל מנסיון אגיד שבקטגוריה הזו תמיד יש מה למיין ותמיד אפשר למצוא משחקים למסור/ לזרוק. מבטיחה להקדיש לנושא הזה פוסט משלו כי יש לי מלא מה להגיד…

את הבגדים והספרים לא הספקנו למיין יחד. אולי נעשה זאת אחרי המעבר.

אסכם את הליווי לקראת מעבר דירה הזה כמוצלח.

הם הצליחו להיפרד מהרבה חפצים בזמן יחסית קצר (היו לרשותנו ארבע שעות בלבד).

להיפרד מחפצים זהו "שריר" שדורש אימון ועבודה כמו כל שאר השרירים בגופנו.

אני מאמינה כי אחרי אימון הכושר המזורז שהיה לנו יחד, יהיה להם קל יותר להמשיך ולדייק את החפצים שברשותם.

עוברים דירה ורוצים לעבור רק עם מה שרלונטי לכם?

עברתם דירה ורוצים לסדר בארונות רק מה שבאמת משרת אתכם?

נשארים באותו בית אבל נמאס לכם מערימות החפצים המיותרים בבית?

דברו איתי, אשמח להגיע לעזור:)