לפני הקורונה, היה מתקיים בפרדס חנה פעם בחודש השיקשוק.
שיקשוק זהו שוק קהילתי בו אפשר היה להינות ממוזיקה חיה ,דוכני אוכל, חפצים ובגדי יד שנייה, יצירות אמנים ועוד.
אחרי השיקשוק האחרון שלקחנו בו חלק, בפברואר 2020, כתבתי את הפוסט הזה:
שלושת החפצים שבתמונה מייצגים את השינוי התפיסתי ואת השינוי באורח החיים שאנו עושים כמשפחה בחודשים האחרונים:
1. אני לא קונה יותר בגדים בחנויות "רגילות" אלא רק יד שנייה. הג'ינס הזה עלה לי 10 שקלים בדוכן בגדי יד שנייה בשיקשוק. הוא לא יוצר ושונע ושווק במיוחד עבורי. שלפתי אותו מתוך ערימת בגדים שכבר אין להם שימוש, ועכשיו הוא ישמש אותי.
2. הצלחת הרב פעמית שימשה את הילדון כדי לאכול קוסקוס טעים, בלי להזדקק לכלים חד פעמים. פשוט הגישו לנו את האוכל שקנינו ישירות לצלחת שלנו שהבאנו מהבית. כמה פשוט ואקולוגי.
3. הדמות הצהובה (פופה שמה) ממטוסי העל...יש לה סיפור שמרגש אותי במיוחד:
לפני כמה שבועות אני והילדון מצאנו עצמנו בחנות סטוק כי חיפשנו סבונייה לסבון המוצק שלנו.
הוא קלט דמות מהסדרה "מטוסי על" וביקש שאקנה.
הבטחתי שכשיהיה שיקשוק נלך יחד ונחפש מטוס-על בין הדוכנים של הילדים שמוכרים את צעצועיהם.
היום הגיע והלכנו יחד. עברנו דוכן דוכן ושאלנו האם יש להם דמות ממטוסי על.
עברנו מעל לעשרה דוכנים של צעצועים ועוד כעשרים דוכנים של דברים אחרים...
עד שבסוף מצאנו!!
איזה חיוך היה לו בעיניים. של שמחה וסיפוק וניצחון.
ילד אחד מכר לנו בכמה שקלים, כי הוא כבר גדול ולא רוצה יותר, ומאז הילדון לא עזב את המטוס הקטן.שיחק בו כל אחר הצהריים.
כמה שיעורים למד הילדון כאן? על סבלנות, דחיית סיפוקים, קהילתיות, שמירה על הסביבה, צרכנות נבונה..ועוד.
אני גאה בו מאוד.על שלא השתטח בחנות ועשה לי סצנה כשאמרתי שנחכה לשיקשוק, על שחיכה בסבלנות עד השיקשוק, על שעבר איתי בין כל הדוכנים בנחישות ובהתמדה עד שמצאנו, ועל ששמח בחלקו כשמצאנו את המטוס המיוחל.
איזה ילד..והוא רק בן ארבע!