בגן השעשועים שליד הבית שלנו, אמא וילדיה פרסו מחצלת עם צעצועים וספרים שהם לא רוצים יותר ומכרו.
את הכסף הילדים אספו לדמי הכיס שלהם.
רובוטריק ישן ,שהיה אמור להגיע לפח הזבל ולהטמנה , ושם להשאר לפחות 500 שנה, הצטרף לחיינו ושימח את הילדון.
ואנחנו, במקום לרכוש צעצוע פלסטיק חדש, באריזת פלסטיק חד פעמית, התחדשנו בצעצוע יד שנייה ,בשקל אחד.
כמה פשוט. וחברתי. וחינוכי.ואקולוגי. וקהילתי
מהרגע שהילדים שלנו נולדים, מספרים לנו שאנחנו חייבים לרכוש עבורם כל מיני משחקי התפתחות, מעודדי זחילה, מעודדי מחשבה ושלא נדבר על ערכות ההכנה לגן ולכיתה א'..
כשלמעשה, התינוקות שלנו מעדיפים את צרור המפתחות או השלט על פני כל צעצוע, לא משנה כמה כסף השקענו בו.
בנוסף, הילדים שלנו לרוב יעדיפו להצטרף אלינו לכל מטלה או משימה, מאשר לשבת לבד עם ערכת הכנה לגן חובה.
אז למה הבית שלנו מלאאאא צעצועים ומשחקים? כמה סיבות:
כי חברות השיווק והפירסום עושות עבודה טובה ואנחנו השתכנענו שבשביל שהתינוק שלנו יזחל אנחנו חייבים את הכדור הצבעוני מעודד הזחילה.
כי מייצרים דברים כל כך יפים ומתוחכמים שלפעמים אפילו לנו מתחשק לשחק בהם.
כי לפעמים אנחנו פשוט רוצים איזה רגע שקט , ונראה כי צעצוע חדש יעזור לנו להגיע לרגע המיוחל הזה.
כי עוברים ליד חנות והילד מבקש. שלא לאמר מתחנן. שלא לאמר משתטח..
כי כל מפגש עם סבא וסבתא משמעו קבלת מתנות..
וימי הולדת..וחגים..
אם נסתכל 10 שנים קדימה, כמעט כל המשחקים האלה יילכו לפח. משמעו להטמנה. ושם יתפסו נדלן יקר ועל הדרך יזהמו לנו את הקרקע , המים והאוויר.
למה זה קורה? כי היום רוב המשחקים עשויים פלסטיק לא איכותי וזה פשוט לא מחזיק מעמד לאורך זמן.
אני כאן לאמר שאפשר אחרת!
באמת שאפשר.
מאז שילדיי נולדו (הבכור בן 5 תכף) אני יכולה לספור על שתי ידיים את הצעצועים/ משחקים/ פאזלים שקניתי להם חדשים מחנות. ותאמינו לי, לא חסר להם דבר.
את שלל הצעצועים שלנו קיבלנו בירושה מבני דודים, חברים או רכשנו בחנויות יד שנייה, מכירות תרומה, שווקי קח תן או מחצלת בגינה:)
למה זה כדאי?
קודם כל , צעצועים חדשים לרוב הם נזק לא מבוטל לכיס.
דבר שני, אנחנו הרבה פעמים מצילים משחקים שהיו אמורים להגיע לפח ונותנים להם חיים חדשים.
אנחנו אפילו לפעמים מצילים משחקים שהיו כבר בפח, כלומר בפינת הגזם ליד הבית. אתם לא מאמינים אילו מציאות מצאנו שם!
שני קורקינטים תקינים לחלוטין, שולחן עץ איכותי לילדים, בית בובות במצב חדש, בימבות ועוד.
ודבר שלישי והחשוב אולי מכולם, המסר שאנחנו מעבירים לילדינו.
הילדים שלי מעריכים את הצעצועים שלהם. הם יודעים שהם לא חד פעמיים.
הם יודעים שאם משהו נשבר,אנחנו לא רצים לקנות חדש.
הם יודעים כמה נחמד זה כשהבן דוד הגדול מעביר להם משחקים שהוא כבר לא צריך.
וכמה נעים להעביר משחקים שכבר לא בשימוש לבת דודה התינוקת.
הילדון תמיד חושב על אופציית התיקון, לפני שזורקים חפץ.
אז בפעם הבאה שאתם רוצים להיפטר מצעצועים (או כל חפץ אחר), חישבו:
אולי ניתן לתקן אותם?
אולי ניתן למכור אותם על מחצלת בגן השעשועים?
אולי ניתן להעביר למישהו שמכירים?..