הגיע הזמן שנדבר על הפיל בחדר.
התעלמתי, התחמקתי, הלכתי סביב סביב. אבל זהו. די. מספיק. הגיע הזמן לדבר על זה.
מהו הפיל בחדר אתם שואלים?
משבר האקלים כמובן.
רגע,אל תדפדפו. אני יודעת שזה נושא סופר כבד. ומדכא.
אבל צריך לשמוע, להכיר, להבין. כדי שנוכל לדעת מה אפשר לעשות. כי יש מה לעשות.
במשך תקופה לא קצרה, האמנתי שאם אפחית את צריכת הפלסטיק שלי, אקנה יותר חפצים ובגדים יד-שנייה ואעשה קומפוסט, זה מספיק.מספיק לי. לחברה. לכדור הארץ.
שמעתי כל מיני ביטויים גדולים ומפחידים כמו: "התחממות גלובלית", "המרד בהכחדה", "משבר האקלים" אבל אפשר להגיד שדי התעלמתי מהם. האמנתי שיהיה בסדר. שאנחנו יכולים על הכל. המין האנושי ימציא טכנולוגיות מתקדמות והכל יסתדר.אבל זהו שלא..
משבר האקלים כאן. הוא לא ייעלם. נוכל למזער נזקים רק אם ננקט בצעדים דראסטים. עכשיו.
ולא, אין לנו טכנולוגיה נגד זה.
בעידן הקורונה נראה שכל נושא שהוא לא קורונה, נדחק הצידה ופחות רלונטי, אבל אם מסתכלים למשבר האקלים בלבן של העיניים, ומודה שזה מפחיד ולא נעים, הקורונה זה משחק ילדים מול מה שמחכה לנו.
אנסה לפשט את מונח משבר האקלים לתרשים זרימה:
ובכמה מילים:מדובר בתהליך שמתקדם מהר ממה שנדמה לנו.המונח "התחממות כדור הארץ", לא מדבר רק על עליית טמפרטורה, אלא מדבר גם על תופעות טבע עוצמתיות ונרחבות שיש להן השפעות עולמיות חברתיות, מדיניות,פוליטיות, בריאותיות ועוד.
אם לא נפעל מהר ובנחישות, המצב יהיה בלתי הפיך. ויש האומרים שחלק מהנזקים כבר לא נוכל לתקן לעולם..
אז מה אנחנו בכל זאת כן יכולים לעשות?
אנחנו יכולים לנסות ולצמצם את פליטות גזי החממה הנפלטים כתוצאה מהמעשים שלנו. גזי חממה נפלטים כאמור, בעיקר כתוצאה משימוש מתחבורה, תעשייה וחשמל.
לכן אם נצמצם את הדרישה שלנו לשלושת אלו, נעשה טוב לכדור הארץ, לבריאותנו ואפילו לכיס שלנו:
אם אפשר להגיע ברגל/ באופניים, עדיף! גם לבריאות שלכם.דוממו מנוע כשסתם עומדים עם הרכב.
זה יחסוך לכם המון כסף!
אני מודה שההרגשה שלי לפעמים היא שהמעשים שלי קטנים אל מול המשבר האקלימי העצום.
אבל השיר הפופולרי בחג החנוכה "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" כה רלונטי פה!
אם כל אחד יעשה קצת בביתו, במקום עבודתו, בשכונתו, יחד נוכל לעשות שינוי !
למען עצמנו. למען הדורות הבאים. ולמען כדור הארץ האהוב. כי יש לנו רק אחד כזה...